“אם העיקרון הוא מרקם תרבותי ושמירה על המרקם הקהילתי, אז יש לנו עשרות כפרים שנמצאים על אותו עיקרון רק בהבדל אחד, שהם שם על אדמת אבותיהם ולפני קום המדינה, ועדיין הם לא מוכרים.

“מספיק לנו לדבר על 150,000 אזרחים, תושבים ביישובים הבלתי-מוכרים, שאין להם קורת גג, וראינו את ההריסות לפני המלחמה, ממש לפני המלחמה, הריסות בהמוניהן, הריסת בתים, והשאירו את האזרחים – אפילו הצריף הזה שהיה יכול להיות קצת מכסה, גם זה איננו.

“וכאן אני כן רוצה לפנות ביום הזה ולהזכיר, כמו בכל יום, את הזכות הבסיסית של כל אדם, טף, אישה, איש, לבית בטוח, לאפשרויות לחיים מכובדים, לאפשרויות לשירותי בריאות ושירותי חינוך, שלצערי הרב, לחלק גדול מהתושבים בנגב לא מגיע השירות הזה, ואפשר שכן.