“התפילה שלי, שמהמקום הזה היא תצא: הייתה עקירה, היה גירוש, הייתה התנתקות – שכל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה – אבל את הכאב של אז נרגיש אנחנו, ומפה נפיץ אהבת חינם ולא, חלילה, את שנאת החינם.

“ולכן האחדות היא לא פרס – היא אחריות. היא לא רגש – היא שליחות. ובמובן הכי עמוק, היא גם התנאי לניצחון, כי האויבים שלנו בונים בדיוק על המחלוקת והפילוג האלה.

“אני רואה בתפקידי לא רק מעמד של ייצוג, אלא שליחות של חיבור דווקא בימים של שבר וכאב, כאשר השסעים הפנימיים נראים עמוקים מתמיד.