שוב ושוב אני פוגש פצועים קטועי רגליים, שאומרים בחדות ובבהירות כי בשביל המדינה היו נותנים גם את החיים. הם לא מצטערים שיצאו למלחמה, למרות המחיר הכבד ששילמו. הפצועים הקלים יותר רק מחשבים את הימים עד שובם לשדה הקרב.