“הביטוח הלאומי, לאורך שנים, ובפרט על רקע ניסיונות של חברות הסיעוד באופן חוזר ונשנה לתקוף מכרזים שמבקשים להטיל סנקציות על חברות שאינן מספקות שירות בפועל, מעביר את גמלת הסיעוד בכסף במקרים שבהם הקשישים אינם מקבלים טיפול, וזאת על מנת להבטיח את מימוש זכויותיהם.

“הוא בא לתקן לקונה כפולה. האחת – בכספים המטורפים שמדינת ישראל משלמת שלא כדין לחברות סיעוד. והשני – לוודא שחברת סיעוד שמעסיקה עובדים זרים מתמחה בהעסקת עובדים זרים, ורק זה מה שהיא עושה, כדי שהבקרה, הפיקוח, ההדרכה והערנות כלפי המועסקים והמטופלים תהיה מותאמת לסוג המטפלים.

“כתוצאה מכך מעביר הביטוח הלאומי מעל 300 מיליון שקלים בשנה כל שנה, כאמור, שלא כדין לכיסי חברות הסיעוד, והן כמובן עושות הכול כדי שהמציאות הזאת תימשך.