מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, המון נושאים שאפשר לדבר עליהם, שמצדיקים אי-אמון בממשלה. לגבי החברה הערבית – כמובן, הפשיעה המאורגנת; השתוללות ההריסות ביישובים הערביים בנגב ובישובים אחרים; מצב קטסטרופלי של הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות המקומיות, הקשיים האין-סופיים שאיתם מתמודדים ראשי הרשויות בניהול הרשויות, בגלל הגזרות של האוצר על התוכניות של החברה הערבית – 5% לרוחב מכל משרדי הממשלה, נוסף על 15% ספציפי לתוכניות של החברה הערבית. על כן גם ההתמודדות היא נוראית מאוד.