המצב הזה הוא לא גזרת גורל. האלימות הבלתי-נסבלת הזאת מתרחשת הרחק מהעין הציבורית; היא מוסווית מאחורי קירות הבית, ממוסכת, עטופה בבושה ובהכחשה. המשימה הראשונה שלנו, אם כן, היא קודם כול לפקוח עיניים, לשים לב לסימנים המזהים, לקרוא למציאות בשמה ולדאוג לרווחתן של הסובבות אותנו מקרוב ומרחוק.
← כל מה שאמר מאי גולן