“ולכן, אני חושב שמן הראוי היום – אני פונה לחברי הקואליציה, לחברי הממשלה, להחליט על ועדת חקירה ממלכתית או להקים ועדה מיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות.

“זאת אומרת, אם משקיעים מאמצים, משאבים, תשומת לב – הממשלה שוקדת על זה, השרים הרלוונטיים, ראש הממשלה עצמו נותן תשומת לב – בהחלט אפשר להשיג הישגים ולהתחיל לשנות את הכיוון של התופעה הזאת, שהשתוללה בחברה הערבית במשך תקופה לא קצרה.

“המסקנה היחידה שאנחנו יכולים להגיע אליה היא שיש כאן כישלון, מחדל והפקרות, ובהחלט הממשלה לא שמה את ביטחונם האישי של אזרחי המדינה בראש סדר העדיפויות.

“מצד שני, אנחנו לא יכולים לעמוד על הדוכן בלי לדבר על הפשיעה והאלימות שמשתוללת ביישובים הערביים ללא מענה ראוי, מצד אחד, מגופי האכיפה, המשטרה, הפרקליטות וכו', אבל בעיקר כשאין מדיניות ברורה, אין רצון אמיתי למגר את התופעה הזאת.

“שאלו אותי על תפקידנו כחברי כנסת, איך אפשר להתמודד עם הפשיעה והאלימות הגואות בחברה הערבית, איך אפשר לטפל בתופעה הזאת שהנפגעים הראשונים הם אותם תלמידים, אותה קבוצת גיל של צעירים, שהם הרוצחים והנרצחים, ההורגים והנהרגים.