“לא אני מחאתי כפיים בגירוש מגוש קטיף, עוד פעם, כשהקמנו קירות וגדרות וברחנו, ואמרנו לא נורא, לא נורא, יהיה בסדר, יהיה שלום, מזרח תיכון חדש.

“אמרתי: חבר'ה, אם יש אצלנו כאלה שמתבלבלים וחושבים אולי שזו כבר לא ראשית צמיחת גאולתנו ונפסיק להגיד תפילה לשלום המדינה ונפסיק להגיד הלל ביום העצמאות ולהודות לריבונו של עולם, אז אני בא עם חליפה עכשיו ביום העצמאות, כי זה יום חג של הלל והודאה, ואני שם שני דגלי ישראל מאז על האוטו ועוד שניים גדולים על הבית, כי זה כואב וזה קשה והממשלה עשתה משהו קשה ורע שדרדר את המדינה, אבל השמים לא נפלו והמפעל המשותף שלנו ממשיך.