אני חושבת שיותר קל לעשות את הסרטונים ולהפיץ אותם, לעקוב כמה צפו או כמה נחשפו, אבל העבודה המהותית באמת היא שיתקיים דיון ולשמוע את אותם תלמידים, את מה שהם מרגישים לפני, את מה שהם אומרים ועם מה זה משאיר אותם, עם איזה רגשות, איזה תחושות, איזה רצונות, האם מטרת הסרטון מופקת או שזה עובר על יד ואותם ילדים, לצערי הרב, אותם נערים, בעוד שנתיים, אם לא בתקופה שהם נמצאים בתוך בית הספר, כבר – בשפה שלהם – נהפכים לחיילים.