בסוף זו ההצעה שאנחנו מעמידים בפני שלושת נכדיו של אריה דרעי. במקום צו מעצר – חיים שלמים, מרתקים, פתוחים, שנוגעים באנשים אחרים. במקום הכתם של להיות עריקים – שותפות, ערבות הדדית, יכולת להסתכל בעיניים של כל אדם שעובר מולם ברחוב בלי להרגיש שאתה השתמטת ממלחמה קיומית כשהוא שירת את מדינתו. זו תהיה הרבה יותר המדינה שלכם אם אתם תיקחו חלק בעיצובה, בבנייתה, בחוקיה, לא רק תשבו פה על תקן אלה שהצליחו לסחוט עוד איזה שני שקלים, שהולכים להיעלם. זה הולך להיעלם. כל העולם, כמו שהכרתם אותו, הולך להיעלם תוך חודשים ספורים. אני מפציר בכם, תסתכלו על העולם הזה, תנסו לחשוב איך אתם מתכוננים לחיות בעולם שבו אתם לא מקבלים שקל אחד – לא למערכות החינוך, לא לישיבות, לא לקצבאות, לא לתמיכות, לא למנות, לכלום – ואתם צריכים להסתדר לבד בדיוק באותה צורה שבה כל אחד מאיתנו מסתדר היום; איך מתוך שותפות, מתוך חיים שפועלים ביחד, מתוך הבנה שאתם לא מדינה בתוך מדינה, אתם חלק ממדינת ישראל. תודה רבה.