“אז אני קיבלתי החלטה כשר אוצר, אני במלחמה לא נכנס למלחמות היהודים. יצרנו צעדי התכנסות פרמננטיים שמחויבים מתוקף האחריות הפיסקלית שלנו. עשינו את זה, פיזרנו את זה על כולם. כולם תחת האלונקה ואף אחד לא מרגיש ששחטנו לו את הפרה הקדושה שלו וחרב עליו עולמו.

“יושב-ראש ועדת הכספים פה, אז אני אשוב ואפנה אליו ואבקש ממנו לקדם את הצעדים האלה. זה חשוב, לא כי אני לא יודע להתמודד עם 400 מיליון שקל בתוך תקציב של כמעט 580, של המלחמה, שהוגדל – זה חשוב לאמינות שאנחנו משדרים כלפי השווקים, כלפי המשקיעים.

“כולם צודקים, ובסוף צריך להביא כסף מאיפשהו. ולכן, אין מה לעשות. כל הנושאים חשובים. אני בכלל חושב שהרוב המוחלט של תקציב המדינה – הרכב ההוצאה הציבורית שלנו הוא טוב.

“- - וכמובן, אין מה לעשות, גם משנים סדרי עדיפויות, ולכן מקצצים בדברים חשובים. תדעו לכם, כל קיצוץ הוא כואב. אין קיצוץ בדברים לא חשובים, אין דבר כזה. הכול חשוב - -

“אני לוקח את הנטל הזה, גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה, מפזר אותו כמו טל, קצת לכולם, כל אחד מרגיש קצת, אף אחד לא מרגיש יותר מדי.