נוכח העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של השב"ס מתחילת המלחמה, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה, ולקדם צעדים שיסייעו במידה מסוימת להקלת הצפיפות, נקבעה הוראת שעה המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר – או לסוהר בכיר בדרגת גונדר, שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר – בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודה, לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים, בשל מצב החירום השורר במדינה.