“אולי מישהו אחד מהשמאל שבאמת אכפת לו ממה שקורה במערכת החינוך, שבכפר עקב יש אפס בקרה ואכיפה של משרד החינוך, שלומדים בתוכניות הלימוד של הרשות הפלסטינית.
“אני באמת חושב שאם אנחנו כמערכת חינוך נשכיל לייצר בצורה חדה וברורה מאוד מערכת חינוך שמחנכת להכרה במדינה, להכרה בסמכות של המדינה, לשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, וכמובן למערכת חינוך שמחנכת נגד פשיעה, דברים ייראו אחרת.
“אם יש מישהו שמרכז את המש"קים, אני אשמח שתצא ותדבר איתו בטלפון, תבדוק אם אתה יכול לחזור אלינו עם נתונים של מה קורה בבתי ספר היסודיים.
“שיירין, מדינת ישראל קיימת אי אלו שנים, ובסוף אנחנו מדברים על זה שרק יתחיל שנה הבאה, זו בעיה, ואנחנו נראה.
“כמו שאמר פה קודם נציג המשטרה – ככל שאנחנו משקיעים במניעה, אנחנו משקיעים פחות באכיפה.
“אבל אני לא ראיתי שם תוכניות ללגיטימציה למשטרה, להכרה במדינה, למקור הסמכות החוקית. הרי אנחנו על זה מדברים.
“ולכן אני חושב שיש חשיבות מאוד משמעותית לזה שמשטרת ישראל תהיה נוכחת בתוך בתי הספר ותיתן הרצאות, כמו שעבדאללה בדיון הקודם, שדיבר ואמר, שבעה שוטרים שיחקו איתם כדורגל.
“ולכן, יש קריטיות לחינוך לשיתוף פעולה עם המשטרה ולהכרה במדינת ישראל כמקור הסמכות, להכרה בחוק, להכרה במקום שאתה גר בו.
“הבעיה היא שגם מי שסובל מהדבר הזה לא משתף פעולה עם המשטרה בחלקו הגדול, וזה מה שהנתונים שאנחנו שומעים פה ממשטרת ישראל.
“הדיון הזה, כמו שפתחתי אותו, הוא מתמקד במגזר הערבי, כיוון שהלילה נרצחו שני אנשים במגזר הערבי.
“עדיין, המכתב הזה לא מדבר על תוכניות למניעת פשיעה, עם כל הכבוד, שיריין. אין פה אפילו תוכנית אחת למניעת פשיעה. אין תוכנית שהכותרת שלה היא "מניעת פשיעה". זה לא כתוב. גם באתר האינטרנט זה לא כתוב.
“הרי יש כמויות אדירות של נשק לא חוקי שמסתובב בפזורה. גם אצלכם. וכשאנשים לא הולכים לספר למשטרה על הנשק הזה, הנשק הזה בסוף הולך ורוצח.
“אנחנו נמצאים בלא פחות מקטסטרופה במה שקורה במגזר הערבי במדינת ישראל, בכל הנוגע להיבטים של פשיעה ואלימות, ואני בטח לא מכליל.
“משרד החינוך הוא חלק ממארג של ממשלה שאחראית למה שקורה בתוך תחומי המדינה. כך זה עובד במדינות דמוקרטיות. והחלק החינוכי הוא בהחלט פקטור מאוד-מאוד משמעותי.
“יותר מ-200 בתי ספר. זאת אומרת, אם נותנים 200 הרצאות בשנה, זה אומר שבמקסימום, ואתה טוען שבבית ספר אחד אתם נותנים בממוצע 20 הרצאות בשנה, זה אומר שאתם מגיעים לעשרה בתי ספר בירושלים.
“אני בהחלט רואה את העניין החיובי, אבל אני גם רואה את הרצח שהיה לילה ברחוב, ואני אומר לעצמי, אם היינו עושים את זה פעם, יכול להיות שהיינו מונעים על זה.
“כי אנחנו לא ננציח מצב שבו בגלל שאנשים לא אוהבים את המשטרה, כנראה שהם לא רוצים לשמוע הרצאה משוטר ואחרי זה גם לא ישתפו פעולה עם השוטר, כמו שקרה הלילה ברצח, שהמשטרה מגיעה לזירה ומישהו שטף שם את כל הרצפה.
“ההוכחה היא שאתה יושב פה דיון שלם, מילה אחת של ביקורת על זה שיש אפס תוכניות למיגור אלימות בחברה הערבית. על זה שיש אפס תוכניות ללגיטימציה למשטרת ישראל.
“לצערי, מי שסובל מזה בעיקר זה אנשים בתוך החברה הערבית. מי שנרצחו הלילה היו בני החברה הערבית, והם סובלים בעיקר מזה שבסוף יש שם הרבה מאוד אירועי רצח והרבה מאוד אירועי אלימות ופשיעה.
“וחלק מזה זה באמת לשבת עם כל מנהל בית ספר, וזו אחריות קודם כל של מחוז שאחראי ומוביל את מנהל בית הספר.
“אבל אם יוצא אדם שהוא יכול להיות רופא, או מהנדס, או לא משנה מה, אבל הוא גדל על הברכיים של ראאד סלאח, האדם הזה הוא מסוכן למדינת ישראל.
“הציפייה שלי היא שאם משטרת ישראל רואה לנכון לתת הרצאה בבית ספר, צריך לאפשר לכם לעשות את זה. גם אם הנערים לא אוהבים את זה וגם אם ההורים שלהם לא אוהבים את זה, כי ככה מתחילים.
“המשטרה מגיעה לכאן לוועדות פעם אחר פעם וטוענת שבחברה הבדואית כמעט ואין שיתוף פעולה עם המשטרה, זה מה שהמשטרה טוענת.
“ויש החלטה של משרד החינוך להמשיך לתקצב את בתי הספר האלה? איך אנחנו יכולים לתקצב מקום בלי שאני יודע שיש מורים ושיש תלמידים? אולי בכלל אין.
“הם לא נמצאים כאן, כי הדבר היחיד שאכפת להם שאנשים כמוך יגדלו לשנוא את המדינה, להיות נגדנו, לתמוך ברשות הפלסטינית ולהילחם במדינת ישראל ולא לדאוג לחינוך שלכם.
“אני מוועדת החינוך של הכנסת, אני אחראי לפקח על החינוך במדינת ישראל. אני רוצה שהמשטרה תיכנס לבתי הספר, גם אצלכם.
“יש מישהו במחוז ירושלים שמרכז את הנושא הזה של שיחות בבתי ספר?
“הכותרת של הדיון הזה אליו זומנת וגם הדיון הקודם אליו זומנת היא "הנדון: תוכניות למניעת אלימות ופשיעה במערכת החינוך במגזר הערבי". מתוך ההבנה הזאת. אני לא שמעתי עד עכשיו ולו תוכנית אחת.
“להגיד שהפרקליטות נותנת הרצאות בבתי ספר, בלי להגיד כמה כאלה יש, מה ההיקף, לפחות סדר גודל של ההיקפים של הדבר הזה, מה אני אמור להבין?
“אם הם עכשיו יראו מישהו שהוא שודד או רוצח, והמשטרה תבוא ותבקש מהם לתת עדות במשטרה, הם ייתנו?
“אתה אומר, שמה שתחת אחריותך מגיע בערך ל-25 בתי ספר.
“חוץ מהתוכנית של השגרירים, שאת אומרת שצריך לתקצב אותה, אני לא שומע איזה תוכניות יש כדי שתהיה לגיטימציה למדינה, לגיטימציה למשטרה, לגיטימציה למיקור הסמכות. צריך פה תוכניות חינוכיות, זה לא יבוא משום מקום, זה לא פתאום יקרה.
“אנחנו חייבים לראות איך אנחנו בתוך מערכת החינוך מטמיעים כמה שיותר תוכניות לשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, כמה שיותר תוכניות למיגור אלימות, כמה שיותר תוכניות להכרה במדינת ישראל, במערכת החוקים של מדינת ישראל למיגור פשיעה.
“משרד החינוך מוציא תוכנית אסטרטגית שמחייבת כל מנהל בית ספר. זאת שנה ראשונה שבתוכנית האסטרטגית, בהובלה אין רק הישגים לימודיים, אלא מיקוד בכל נושא החוסן ומניעת אלימות. זה לא היה מעולם.
“בחלקים מהחברה הערבית, ואני לא מכליל, הדבר הזה לוקה וחסר בצורה משמעותית. את התוצאות אנחנו רואים ברחובות. הדבר הזה לא עוצר והלילה שילמו בחייהם עוד שני אנשים את מחיר הפשע המשתולל. הדבר הזה מונח כאן עבורנו כדי לעצור אותו בהקדם האפשרי.
“ביישוב שלי, ביצהר, בקו הקודם, הגיעו 50% מהחיילים שהיו אמורים להגיע. התקשר המ״פ ליישוב ואמר לו, "תביא לי אנשים שיסתפחו, כי אין לי אנשים".
“והמקום היחיד שאפשר להביא ממנו חיילים, אין מקום אחר, אין עוד מאגרים, זה רק מהחברה החרדית. והדרך להביא את זה, אפשר לאהוב את זה או לא לאהוב את זה, עוברת דרך חוק גיוס.
“בחוק הזה, בסעיף 49א וגם בסעיף 49ח, מכריחים את שר הביטחון להסמיך מפקחים של משרד הביטחון מסוג חדש על הישיבות. זה דבר שלא קיים היום, והיום כתוב רק "רשאי", ובפועל זה לא קורה. אנחנו דורשים להחריג את הישיבות הציוניות מזה.
“ואנחנו נמצאים בסיטואציה שכל יום זולגים לכאן כמויות אדירות של נשק, שלפי הערכות שאני מכיר זה פי עשר מהנשק שיש בידיים של המשטרה. זה פשוט לא יאומן.
“וזה אירוע פשוט אולי הכי קיומי היום למדינת ישראל, יותר מאיראן, יותר מחיזבאללה, יותר מכל דבר אחר, הנשק שנמצא אצלנו ברחובות.
“מחזק אותך על הדיון החשוב והמשמעותי הזה, ומקווה שבאמת אנחנו נצליח לעשות כל מה שאנחנו יכולים בבית הזה, לדפוק על כל שולחן, כדי לשנות את המציאות הזו ולתת את הכלים למשטרה ולהכניס את הצבא ולהכניס את השב"כ, כי זו מלחמה, זה לא כלים של פשיעה, זה מלחמה ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה.
“קודם כול, אני רוצה לברך באמת על החוק החשוב והמשמעותי הזה, שאנחנו זוכים לקדם אותו פה היום בקריאה ראשונה, ובעזרת השם כמה שיותר מהר לקריאה שנייה ושלישית.
“ואתה יודע איך הדבר הזה ראוי לציון, כי אם יש חוק להנצחה של כל מיני עדות אחרות, אז גם יהודי מרוקו כמובן הם חלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת, מהמורשת שלנו כעם ישראל, ואנחנו מצליחים לייצר מדינה שגם שומרת על המורשת שהבאנו מבחוץ וגם שומרת על משהו שאנחנו מצליחים לבנות כאן כולנו ביחד.
“הוא עכשיו נמצא במעצר כאחרון העבריינים והדבר הזה פשוט בושה וחרפה.
“הם בסוף נמצאים בסוג של תרבות וסוג של חברה ומקבלים פה הכרה של כנסת ישראל, אז זה דבר גדול. תודה לך חילי, שזיכית אותנו להיות חלק מהדבר הגדול הזה.
“ללכת למה שנקרא לעבודה הקלה, להגיד הבאנו עצורים, לקחנו בן אדם, עכשיו כולם יודעים, יש עצורים, אף אחד לא בודק.
“שפת הסימנים הישראלית נחשבת כשפה בפני עצמה והיא שפה עשירה, מורכבת וייחודית, בעלת כללי דקדוק ותחביר וסלנג משלה. שפה זו מהווה את שפתם הטבעית של חברי קהילת החרשים בישראל ומשמשת כאחד מעמודי התווך של זהותם.
“בסוף עומדים פה מול עינינו ילדים וילדות, נערים נערות, שאת השנים הטובות של החיים שלהם עברו בקורונה, במלחמה ובפינוי, ושוב לחזור, ושאגת הארי ועכשיו עוד פעם. זה בלתי נתפס ואני רואה מחויבות אישית כיו"ר ועדת החינוך להיות חלק מהמזור למצב הזה.
“עם זאת, כחבר קואליציה, אני מתבייש שאנחנו במצב הזה עדיין. חיזבאללה לא הוכרע, אנחנו גם לא רואים איך זה הולך לקרות בטווח הנראה לעין. וזה חייב לקרות.
“כולם צריכים? טוב, אני, ברוך השם, גאה להיות תושב היישוב יצהר שבשומרון. הוא אחד מעשרות יישובים ומאות אלפי תושבים שבעזרת השם ייהנו מהטבות המס האלו שיעשו צדק היסטורי עם תושבי יהודה ושומרון, תודה רבה.
“לברק אורנפלר, שעזר בוועדה ועזר לחוק הזה לעבור. באמת, הדבר הזה היה צריך לעבור מזמן. ב-2016 שר האוצר הגיש את ההצעה ומסיבות פוליטיות של אנשים ציניים כמוכם, זה לא עבר. אתם הנצחתם את האפליה עד שהיום אנחנו מתקנים אותה, זו האמת. הדבר הזה, החגיגה שלכם הסתיימה וההצעות האלה יעברו ואנחנו נביא מיליוני אנשים לגור ביהודה ושומרון על אפכם ועל חמתכם. עם נפתלי בנט, נביא מיליוני אנשים לגור ביהודה ושומרון, נכריע את עתיד המדינה. תודה.
“הדבר הזה, החגיגה שלכם הסתיימה וההצעות האלה יעברו ואנחנו נביא מיליוני אנשים לגור ביהודה ושומרון על אפכם ועל חמתכם. עם נפתלי בנט, נביא מיליוני אנשים לגור ביהודה ושומרון, נכריע את עתיד המדינה.
“אבל מה שאתם כאן עושים באמצע הלילה זה לבוא ולהילחם בתושבי יהודה ושומרון. זה מה שאתם עושים.
“ברוך השם היה קלפי, היה יום הבוחר, אמנם חברת הכנסת בן ארי הראשונה שהגישה את ההצעה הזו, אבל הדבר הזה השתנה וברוך השם ההצעה שלי התקדמה והגענו היום לכאן לגמר וההצעה הזאת תעבור הערב בעזרת השם ואנחנו נעשה צדק היסטורי. אנחנו באמת נעשה צדק היסטורי.
“אבל, אנחנו רוצים להביא הרבה יותר אנשים, כי אנחנו רוצים להכריע את העתיד של יהודה ושומרון. כדי להביא הרבה אנשים, להביא מיליוני אנשים, אנחנו רוצים לעודד אותם בהטבות מס וזה ברוך השם קורה הערב.
“כי אנשים פוליטיים ציניים כמוכם באו ואמרו, יש הבדל בין ילד או ילדה שגרה בביר הדאג' או ברהט שזה פריפריה, לבין ילדה שגרה באלון מורה, מאיימים על החיים שלה ומנסים לרצוח אותה, שהיא לא תקבל.
“חברת הכנסת יסמין פרידמן, את בוודאי תשמחי, את בוודאי תשמחי לגלות שמי שהגישה את הצעת החוק הזו הייתה לא אחרת מחברת הכנסת מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, היא הגישה את הצעת החוק שאתם מתנגדים אליה ונלחמים עליה בוועדה.
“נשארנו ונשארו במסירות נפש להחזיק את השטח הזה מטעמי ציונות, מטעמי שאנחנו מבינים שזו הארץ שלנו ואנחנו לא מתנצלים. אם יביאו לנו כסף, לא יביאו לנו כסף, אנחנו נשארים לגור שם, אף אחד לא ברח.
“זה מה שהמחוקק עשה, אבל מה, ביהודה ושומרון פתאום כולכם משתוללים למה - מסיבות פוליטיות בלבד, כי מבחינתכם יש הבדל בין ילדה שנוסעת במוגן ירי ויורים עליה בכביש וזורקים עליה אבנים, שהיא נוסעת מאלון מורה, לבין ילדה שגרה בצפון ועכשיו יש שם מלחמה, אבל עוד מעט תיגמר המלחמה והטבות המס ימשיכו להישאר שם, ואני שוב לא מתלונן עליהם, אני רק אומר, איזו צביעות, איזו צביעות לבוא ולהגיד בכל מקום שיש איום במדינת ישראל, גם אם הוא רק לזמן קצוב, יהיו הטבות מס, אבל ביהודה ושומרון שיש לנו איום קבוע ומתמשך, ולצערי אני גם לא רואה איך הוא הולך להיעלם בטווח הנראה לעין, אנחנו אצלנו לא יקבלו הטבות מס.
“כשהיא הגישה את החוק שלה, היא כתבה בדברי ההסבר, הצעת חוק זהה הוגשה על ידי חבר הכנסת סמוטריץ.
“אנחנו מוצאים את עצמנו פתאום באמצע הכביש, מארב אבנים. עשרות פורעים זורקים לנו אבנים על הרכב. אני איכשהו מנסה להתחמק משם עם האוטו. הילדה שלי שנה אחר כך לא הסכימה לצאת מהיישוב, אבא, אני מפחדת למות. זו מציאות חיים של עשרות אם לא מאות אלפי תושבים ביהודה ושומרון.
“הצעת החוק הזו, אם אנחנו עכשיו נתחיל לדון בצורה יסודית בכל טענה שעולה כאן, היא לא תעבור, זה מה שיקרה, ולכן לצערי, היות שאנחנו לקראת זה, לא יקרה.
“הקריטריונים שנקבעו בסוף על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת, מבין כמה וכמה קריטריונים שאנחנו הצענו לייעוץ המשפטי, היו מרחק ממכשול התפר מגוני ירי. וזה אחרי שיח ארוך מאוד מאוד בין הייעוץ המשפטי, גם לצה"ל, גם לאנשים בהתיישבות, לגורמים בהתיישבות, גם לח"כים מכאן וגם ליועצים אחרים בממשלה.
“אנחנו נשארנו במסירות נפש ואנשים גיבורים באמת שנשארים בשטח כי הם מאמינים בזה, כי זו הציונות. כי אנחנו בשטח הזה כדי להחזיק את מדינת ישראל. בסוף זו הארץ שלנו, וזו גם חגורת הביטחון של שאר מדינת ישראל.
“אנחנו נמשיך לחיות במציאות הזו, ואנחנו אין לנו שום בעיה, עיננו לא צרה באף אחד אחר, אבל האמת היא שהיום במשך שנים ארוכות, גם בדרום וגם בצפון, העברנו פה הטבות לאשקלון, והעברנו פה הטבות מס - במשך שנים ארוכות לא היה שקל אחד של הטבות מס ליהודה ושומרון מסיבות פוליטיות, ואני אומר לך אדוני, וגם לחברי הוועדה, תהיו ישרים עם עצמכם, באמת תהיו ישרים עם עצמכם.
“תושבי יהודה ושומרון לא יופלו יותר. לא יופלו יותר, זו האמת. האפליה תפסיק, ואני מקווה שאתם יום אחד תהיו מספיק ישרים עם עצמכם, לבוא לכאן ולהגיד את הדברים האלה בצורה ברורה שטעיתם, כן, ואם כבר מדברים על להיות - אני מקווה שאתם תחזרו בעצמכם, אבל אני גם מנצל את ההזדמנות לחזור בי מאמירה שהייתה כאן בשבוע שעבר כלפי ראשי הרשויות בצפון, והייתה פה אמירה לא ראויה שלי באמצע הלילה.
“הצעת החוק הזאת ישנה, מתחילת הקדנציה. היא נידונה כבר כמה ועדות. אני ראיתי שהיה ניסיון לעשות בהשינויים כדי להוסיף עוד מקומות. הוא בסוף רק הוביל לזה שהדבר הזה נדחה יותר ויותר ויותר.
“הייתה התנגדות של הייעוץ המשפטי לנוסח הראשון, ולכן עברנו לקריטריונים קשיחים כמו שהם ביקשו.
“החוק הזה בא לתקן אפליה ארוכת שנים. בסוף בא לומר את האמת הפשוטה, שאם המחוקק בא ובמשך השנים בא ואמר: אנחנו מביאים למקומות שהם בסוג של פריפריה ולמקומות מאוימים, הטבות מס כדי לעודד הגירה של תושבים למקום הזה, אנחנו נביא את אותו הדבר גם לתושבי יהודה ושומרון.
“זו הייתה הכותרת בארץ, וממש מייד אחרי אותה כתבה בהארץ פתאום היועץ המשפטי מדבר בצורה שונה מאיך שהוא דיבר עד אותה כותרת בעיתון הארץ, ואני חייב לומר שההתכחשות וההתנהלות בעיניי של הייעוץ המשפטי, בסוף שאני רואה הבדל ומה שהיה לפני הכתבה בעיתון הארץ, ומה שקורה אחרי הכתבה בעיתון הארץ, זה אירוע שהוא באמת תמוה מאוד.
“לא, הרצון להקים את התאגיד נובע מזה שהמדינה רוצה לקחת אחריות. מרגע שהחוק הזה מתגלגל בכנסת, מטבע הדברים, בעמותה שמבינים שמתגלגל - - - בכסף, מתנהלים בהתאם לזה שעוד מעט ייכנס חוק, ולכן זה יוצר בעיה תקציבית, ולכן אנחנו רוצים לפתור את זה ולא להיתקע עם זה עוד חצי שנה.
“בסוף, כשמחוקקים לפני תקופת בחירות, ורוצים שהחוק ייכנס לתוקף יחסית מהר.
“בשביל שהתאגיד יתחיל לפעול צריך מועצה. עד שאנחנו ניכנס לוועדת מינויים וניכנס לתקופת בחירות, בתרחיש הכי אופטימי, כי הבחירות הכי מאוחר, עוד חודש, הכנסת מתפזרת ולכן אנחנו בכל מקרה ניכנס לשם.
“בשביל למנות הוא צריך וועדת מינויים, בשביל וועדת מינויים הוא נכנס כבר לבחירות. השר לא יכול לעבוד בתקופת בחירות.
“אני מציע, כפי שעשינו בחוק אחר, שאנחנו נמנה מועצה זמנית מאנשים קיימים, זאת אומרת, אנשים שאנחנו כבר יודעים מי הם, שהם יהיו המועצה הזמנית עד שימונו כל השאר.
“אם אתה עושה זמני ועם אנשים פרסונליים, נכון שיש פה קושי משפטי, אבל מצד השני זה מתחיל לעבוד מחר בבוקר.
“אנחנו בדיון, יש לקוות שהאחרון, בהצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. נשארו לנו עוד מספר דברים קטנים להשלים בחוק הזה, בעיקר הוראות מעבר ועוד מעט תיקונים.
“התפקיד שלנו זה למצוא פתרונות, קשיים, אנחנו יודעים שיש. אם יש לך פתרון, אנחנו נצמח לשמוע, כי אנחנו רוצים שהתאגיד הזה יתחיל לפעול.
“נעשה מועצה זמנית, של חמישה נציגים של המדינה. נגייס שלושה נציגים של העמותה, צריך שיהיה רוב לנציגי המדינה, כדי להפיג פה את החששות לזה שיהיה פה ושם.
“בהתחשב בזה שאנחנו עוד מעט נכנסים לתקופת בחירות, יכול להיות שיהיה פה בכלל אסור לשר למנות אף אחד.
“גם בנוסח שהפצתם וגם עכשיו הדברים שלך, עם כל הכבוד, אני מציע החוק, זה לא נוסח השר, זה נוסח שלי. זו לא הצעה ממשלתית.
“אם הבקשה של ראשי הרשויות בצפון זה שהם אומרים שהם לא רוצים להכניס את 0 עד 2, אני מכבד את הבקשה שלהם.
“היועצת המשפטית, אני לקחתי מילה במילה מהצפון והדרום. לא צריך לעשות מזה עניין.
“אנחנו מדברים על יישובים ביהודה ושומרון שאין בכלל. ביהודה ושומרון יש רק מעט יישובים בהר חברון שנכנסים בתוך קווי הרוחב של פקודת המס בנגב ולכן יש קצת יישובים בהר חברון.
“היה שיח של ראשי רשויות בצפון עם שר האוצר, שהוא לא התחיל אתמול, השיח הזה היה תקופה ארוכה ובשיח הזה הוא אמר שנכניס את זה כאן.
“אני לא אהבתי את זה, אבל בסוף רצינו להביא הצעת חוק שתעמוד בפסיקות של בג"צ, וכמו שהייעוץ המשפטי רואה את זה לנכון ויודע לעמוד מאחורי הדבר הזה, וככה התגלגלנו לנוסח השני.
“כשאני הגשתי את החוק, אגב גם החוק של מירב שהראיתי לך, החוק הזה מביא את דרגות האיום כפי שקובע אותם משרד הביטחון, הוא אומר היישובים האלה 2, היישובים האלה 3, היישובים האלה 4, היישובים האלה 5, כי לכל דרגת איום כזו יש הרבה מאוד שקלולים של הצבא.
“אנחנו הורדנו את זה אחרי שיח עם הייעוץ המשפטי שהתנגד והוציא חוות דעת כתובה, וגם בוועדה, על הנוסח הראשוני שהגשנו כאן, אגב נוסח שגם יש עתיד הגישו בתחילת הקדנציה. אחרי ההתנגדות שלהם אנחנו צמצמנו אותו.
“הראשונה שהגשתי, 2 עד 5, הצעת חוק ליישובים מאוימים. התקדמנו משם, הגשתי את הצעת החוק הזאת בעצמי גם, התקדמנו, הגענו לכאן לוועדה, הייתה התנגדות של הייעוץ המשפטי לנוסח, הייעוץ המשפטי של הוועדה, גם של משרד המשפטים, גם של משרד האוצר.
“בא בזמנו היועץ המשפטי ואמר שזה אירוע שהוא לא שקוף, אז לקחנו קריטריון שקוף, זה מה שקרה.
“אני שמח שאנחנו מעבירים עכשיו לקריאה שנייה ושלישית את החוק הזה של הכרה בשפת הסימנים הישראלית.
“היום על בסיס איזה חוק אתם פועלים בתחום הארכיאולוגיה בשטחי A ו-B, אם פועלים? מה החקיקה הקיימת ומה החקיקה הקיימת בעזה בנושא ארכאולוגיה?
“אתה כבר מייחל לזה שיהיה יאיר גולן שר המורשת שלא יסיט תקציבים ליו"ש. יצא המרצע מן השק. הציבור ישפוט בקלפי.
“אנחנו מנסים להבין מה המצב הקיים כיום גם בשטחי A ו-B ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה בכל הנוגע לטיפול בעתיקות. מה המצב החוקי?
“אם מנכ"ל משרד החוץ חושב שלא חשוב לו להגיע, הוא לא יגיע. לי לא חשוב שהוא יגיע.
“עכשיו בח'אן יונס אתה מוצא עתיקות. לפי איזה חוק מטפלים בהן? מי מטפל בהן אם בכלל?
“אנחנו רוצים להקים מועצה זמנית עד להקמת המועצה הקבועה עם כל החברים. במועצה הזמנית הצענו כמה חברים.
“אנחנו משאירים את המצב אותו דבר ביהודה ושומרון. בעזה אנחנו עושים משהו חדש ואנחנו צריכים להבין מה המשמעות.
“אני בטוח שתסכים איתי, חבר הכנסת קריב, שבסוף, האיום היום מהאוטונומיה הבדואית שקמה בנגב הוא איום קיומי על מדינת ישראל.
“כי בסוף, כשאני רואה את חברי הכנסת מהמפלגות הערביות מגיעים לשטח, ובכוח תומכים, ובכל פעם שהמדינה מנסה לפנות איזה מקום לא חוקי שהשתלטו עליו, ישר אתה רואה אותם שם, מגיעים ומתנגדים.
“והדרך להחזיר את הרוב היהודי לנגב והגליל, גם אם זה מאוד מפריע לכם, הדרך לעשות את זה תהיה בהקמת יישובים חדשים במסגרת החוק, בצורה חוקית. ואנחנו נקים יישובים, ואנחנו נקים אותם במהירות. לשם כך נועדה הצעת החוק.
“זה מוביל לזה שבנגב ובגליל דווקא אלה שבונים בצורה לא חוקית ומשתלטים על השטח הם אלה שבסוף קובעים עובדות ומייצרים מציאות אחרת בנגב ובגליל, ודה פקטו כובשים את השטח הזה, והופכים את המקום הזה לרוב לא יהודי.
“חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, האמת, אני חייב לומר שאני מתרגש מאוד להציג את החוק הזה היום בטרומית. חוק שבעיניי הוא היסטורי, היסטורי, היסטורי, לעתיד של עם ישראל ומדינת ישראל אפילו.
“בין שבע ל-15 שנה. זה פשוט בלתי נתפס. מגיעה ממשלה, מקבלת החלטה להקים יישוב כלשהו, זה יורד לצנרת, אין-סוף צמתים, אין שום דבר מוסדר.
“אני חושב שההתקוממות הזאת במקומה. כי בסוף, כשאני רואה את חברי הכנסת מהמפלגות הערביות מגיעים לשטח, ובכוח תומכים, ובכל פעם שהמדינה מנסה לפנות איזה מקום לא חוקי שהשתלטו עליו, ישר אתה רואה אותם שם, מגיעים ומתנגדים. כי הם מבינים את המציאות, הם מבינים היום שאיבדנו את הרוב היהודי בגליל, והגליל נכבש.
“ובנגב קמה אוטונומיה של פשיעה, אוטונומיה שבסוף מרשה לעצמה לגנוב כל דבר שזז, אם זה רכבים, אם זה כבלים של חשמל, כבלים של תקשורת, תשתיות של מים, גובים פרוטקשן.
“ברוך השם, באתגרים מבחוץ אנחנו מטפלים היום; אומנם לא סיימנו, אבל מטפלים היום בצורה טובה. אנחנו במלחמה באיראן, שינינו את המציאות מול חמאס, שינינו את המציאות מול חיזבאללה, שינינו את המציאות ביהודה ושומרון, אבל בנגב והגליל, לצערי, לא שינינו את המציאות. האיום של הפרוטקשן והאיום של ארגוני הפשיעה שמשתלטים וכובשים את השטח הזה הוא איום קיומי על מדינת ישראל, ואת זה אנחנו נשנה, בעזרת השם, כשנקים יישובים חדשים.
“אמר בן גוריון, ראש הממשלה הראשון: "בנגב ייבחן העם", והוא צודק – בנגב ייבחן העם וגם בגליל. כשאנחנו הולכים, מפקירים את השטח הזה לאוטונומיות של בדואים ואנשים אחרים שנמצאים שם, ובאמת הפכו את השטח הזה לאוטונומיה ולא סופרים שום דבר של המדינה – אנחנו נחזיר את השטח הזה לידיים של המדינה על ידי זה שאנחנו נקים יישובים והתיישבות בשטח הזה. זה המעשה הציוני הכי נכון; זה המעשה, בעיניי, הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות כאתגר לשנים הקרובות.
“לאן זה מוביל, אדוני? זה מוביל לזה שבנגב ובגליל דווקא אלה שבונים בצורה לא חוקית ומשתלטים על השטח הם אלה שבסוף קובעים עובדות ומייצרים מציאות אחרת בנגב ובגליל, ודה פקטו כובשים את השטח הזה, והופכים את המקום הזה לרוב לא יהודי. וחוץ מזה שזה רוב לא יהודי, זה הופך להיות סוג של אוטונומיה לפשיעה.
“בין שבע ל-15 שנה. זה פשוט בלתי נתפס. מגיעה ממשלה, מקבלת החלטה להקים יישוב כלשהו, זה יורד לצנרת, אין-סוף צמתים, אין שום דבר מוסדר. הוא לוקח זמן והוא לוקח זמן וכל רשות בפני עצמה, עד שהוא עובר את ויה דולורוזה, שבמקרה הכי טוב אתה תראה טרקטורים בשטח אחרי 15 שנה, כשכבר כל המציאות מסביב השתנתה אלף פעמים. זה אירוע שהוא בלתי נתפס. עכשיו, לאן זה מוביל?
“וזאת משימת-העל שלנו: להעביר את החוק הזה בקדנציה הזאת; ובעזרת השם, בקדנציה הבאה להצליח להקים עשרות יישובים בנגב והגליל; להילחם בפרוטקשן; להילחם בבנייה הלא-חוקית; להפעיל את הצבא, אם צריך, כדי למחוק את הבנייה הלא-חוקית בשטח הזה; ולהחזיר את השטח הזה לידיים של עם ישראל.
“הצעת החוק הזאת באה ואומרת, אחת ולתמיד, אנחנו נסדיר איך מקימים יישובים חדשים במדינת ישראל. יהיה סדר לדבר הזה, איך מקימים יישובים. ואנחנו נעשה את זה לא בסחבת ממשרד למשרד, אלא בבת אחת, בתוך שנה.
“דן העלה שהוא חושש שתהיה לו בעיה איך לתבוע אזרחים ישראלים ברגע שהם יעשו עבירות והיום הוא תובע אותם. הוא חושב שאחרי החוק הזה יהיה לו קשה לתבוע אותם כי אתה הרשות הבלעדית.
“אם מחר רשות הטבע והגנים מחליטה לעשות משהו צמוד לגבול בזמן מלחמה, מה קורה? אז הולכים לראש הממשלה והוא פותר את זה.
“יודע כמה נזק וכמה שדידה של ארכיאולוגיה וכמה הדבר הזה הופקר במשך עשורים.
“אני כאג'נדה מאמין שכל חקיקה בכנסת שנוגעת ליהודה ושומרון צריך להגיע בחקיקה ראשית ולא דרך אלוף הפיקוד.
“מה קורה בתרחיש כזה שהאלוף מבטל את הצווים? מאיפה יש לבני כוח?
“וכל עוד אנחנו נמשיך להתחשב בעולם ונחכה לאישור מהם כדי להחיל, כדי לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות בארץ שלנו זה לא יקרה לעולם.
“לצורך העניין, מחר החוק הזה עובר, הרשות קמה. אין כבר קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי. עכשיו, האלוף בעצם, למי נתונות הסמכויות?
“אם לצורך העניין האלוף חושב שעכשיו להפקיע שטח, הרי לפני שנייה שמענו את הצבא מדבר על טעמים מדיניים ונשיא ארצות הברית וכאלה.
“אבל בסוף הדברים במדינת ישראל עובדים שהרשויות מדברות אחת עם השנייה. ובסוף גם יש פה ממשלה וראש ממשלה וככה הדברים עובדים.
“אבל אני אומר לך מראש שהסיכוי שאנחנו נספיק להעביר את החוק הזה בכנסת הזאת צונח דרמטית.
“המטרה העיקרית בעיניי היא לחוקק את השמירה על הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון.
“אבל אני בסוף יו"ר ועדת החינוך. ואני אעשה מה שבחלקת האלוהים הקטנה שלי מה שאני יכול לעשות בנושא הזה. זו הסמכות שלי. לשם כך נבחרתי. אני נציג ציבור.
“אנחנו בדיון נוסף בחוק שבעיניי כל כך חשוב, כל כך משמעותי הזה, להסדיר אחת ולתמיד את נושא הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. אנחנו רוצים שהקשר בין עם ישראל לארצו יהיה מוסדר.
“קיבלנו הבוקר הודעה שסוף סוף קריית שמונה קיבלו את הגנים הבוקר. שוחחתי גם עם ראש עיריית קריית שמונה.
“לא, אבל זה יהיה בתיאום אתכם. כמו שאמרנו בצפון, כמו כל מקום אחר. רשות פועלת בתיאום עם הצבא, ככה זה עובד.
“בנוסף, ביחד עם זה אנחנו נתקן גם את המצב של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, כי זה בעיניי לא פחות חשוב.
“לכן החוק הזה יחול גם על שומרון וגם על חבל עזה. זה בעזרת השם מה שיקרה. אתה תעשה הסתייגויות, תנסה להפריע ואנחנו נעביר את החוק. ככה זה יעבור.
“המורשת של עם ישראל נמצאת באדמה של יהודה שומרון ועזה. חברים יקרים, שם זה נמצא. באמת זה שם. המורשת של הסבא שלי והסבא שלך נמצאת היום באדמה ביהודה שומרון ועזה.
“בסוף אנחנו נמצאים במדינה שעדיין באירוע קיומי, עדיין תחת איום קיומי ורוב הדבר הזה מגיע מזה שאנשים לא מכירים בזכות של עם ישראל לשבת בארץ ישראל. הדבר הזה, ההוכחות לקשר שלנו, נמצאות באדמה של יהודה ושומרון.
“זה שממשלות לאורך השנים, כל הממשלות תמיד כולל לצערי הממשלה הזאת, נמנעו מלהחיל ריבונות בשטח הזה. זה בעיניי מחדל. אני אומר את זה כחבר כנסת בקואליציה. לו הדבר היה בידיים שלי חוק הריבונות היה מגיע לקריאה שנייה ושלישית.
“עכשיו בשונה ממה שנאמר כאן קודם חה"כ דוידסון, האירוע הזה במשך עשרות שנים, ואני ראיתי בעיניים את שדידת העתיקות. אני ראיתי איך כמה הדבר הזה לא באמת עובד. ולכן צריך להקים פה תאגיד.
“אני באמת גאה להיות זה שיחוקק את החוק, הראשון בכנסת שמחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון ובחבל עזה. אני גאה ושמח על הזכות הזאת.
“גם אני, ואני עדיין אומר את זה, אני חושב שבסוף צריכים להיכנס הרבה יותר יישובים מאשר מה שמופיע כרגע ברשימה הזו.
“ציר אדום אומר שגם תחב"צ וגם הסעות תלמידים צריכים מוגן ירי; ציר צהוב אומר שאתה צריך מוגן ירי להסעות תלמידים, אבל לתחבורה ציבורית מספיק לך מוגן אבנים.
“בכל אופן, אני חושב שהתהליך הזה של הטיפול בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון הוא חשוב מאין כמוהו. המורשת שלנו, השורשים העמוקים שלנו לשטח הזה, לאדמה הזאת, שעליה נלחמים כל כך הרבה שנים כל כך הרבה אנשים נמצאים בסוף באדמה של יהודה ושומרון, בתוך השטח.
“אנחנו סוף סוף בעיניי מתקדמים, אחרי שהחוק עבר במליאה לקריאה ראשונה. אנחנו כאן מכינים אותו לקריאה שנייה ושלישית.
“ואנחנו רואים בסוף, אנחנו רוצים שתהיה ריבונות כדי להפריד. הצבא יהיה אחראי על הביטחון ועל האזרחים יהיו אחראים אזרחים.
“הדבר הזה לא טופל ואנחנו כאן כדי לטפל בדבר הזה ולקבוע מסמרות לדורות, בעזרת השם, איך הדבר הזה יטופל ברצינות, בכובד ראש, בצורה מעוגנת ומסודרת. ולשם כך נועדה הצעת החוק.
“השאלה אם המנהל מגיש מכתב אם הוא יכול לחזור בו אחר כך תוך 96 שעות. אני לא יודע מה מקובל אצל מנכ"לים.
“אבל יש לו מומחיות או ניסיון משמעותי בדין החל באזור. זה רלוונטי כנציג ציבור של השר. בוא נאפשר את זה לשר. אם השר לא ירצה, לא ימנה. לפחות שיוכל.
“הוא לא, אין סעיף בחוק הרט"ג שאומר איך הם מדברים עם הצבא. כשצריך לדבר עם הצבא מדברים עם הצבא.
“כי היום הצפון, באמת, המציאות היום שאתרי הטבע והעתיקות שיש בצפון, בגבול הצפון, מתנהלים מול הצבא הרבה יותר מאשר אתרים ביו"ש.
“נניח שמחר יושב-ראש מועצת, ראש מועצת העתיקות, לצורך העניין זה בת, בוחרת מישהו שאין לו שום רקע, כלום ושום דבר בעתיקות.
“אין היום אף אחד שיש לו סמכות לפעול בשטח A, נניח. אין היום אף אחד שהוא לא כפוף למפקד הצבאי.
“אם ילד מכיתה א' כמו שראינו כאן, לומד לא לפחד מהשפה העברית, לדבר ולשיר בעברית ולהבין, ואחר כך כמו שפגשנו בבית ספר התיכון, הוא יודע לשתף פעולה עם המשטרה והוא מבין שאם פאדי מגיע אליהם לבית הספר, שהשוטרים הם לא האויב שלו אלא הם באים לשמור עליו, הדבר הזה ישליך בעזרת השם על החברה הישראלית בצורה משמעותית מאוד.
“אני מסתכל על בתי הספר האלה ואני אומר, כך אני רוצה שילדי מזרח ירושלים ילמדו, כולם. בטח לא כאלה שנמצאים עם חשש מהתנזים שיראה איך הם לומדים להרוג חיילים.
“בוועדות שאני נמצא בהן אני שומע לא מעט מהמשטרה שיש חוסר שיתוף פעולה משמעותי בחברה הערבית עם המשטרה.
“לא, לא, בעוטף עזה ובגבול הצפון, 20 קילומטר כמעט מעוטף עזה ותשעה קילומטרים מגבול הצפו,ן וגם בגבול המזרחי, יש לך על בסיס קרבה לגבול ועל בסיס איום, לא על בסיס פריפריה.
“וביהודה ושומרון גם יש איום, מה לעשות. לצערי, בכביש מתחת לבית שלי, שאני נוסע עליו לעבודה כאן, זרקו רק אתמול כמה אבנים על ציר הזה.
“רק שתבין את הנקודה, כשבית הספר של הבת שלי רוצה להוציא טיול, העלות של הטיול היא פי שניים מאשר בית הספר של הילד שלך.
“בסוף אני חושב שיהודה ושומרון זה בטח חלק מהיישובים המאוימים. יהודה ושומרון זה מקום שמגיע לאנשים בזכות ולא בחסד, והדבר הזה צריך לקרות.
“ולדי, אין יישוב אחד שמעדיף הטבות מס מאשר מוגן ירי. אתה לא מבין כמה זה מגביל מוגן ירי. זה עולה כל כך הרבה, זה מגביל כל כך הרבה.
“אנחנו מדברים על זה שהיישובים שיזכו להטבות מס, היישובים שזקוקים למיגון ירי בהסעות תלמידים או בתחב"צ כדי להגיע ליישוב, זה אירוע שהוא בצורה הכי מובהקת שיש מאפיין של מקום מסוכן.
“השיח המרכזי שעלה כאן מגורמי המקצוע ומההערות היה על קריטריונים אחידים, קריטריונים ברורים וקשיחים שלפיהם אפשר לקבוע את החקיקה ואת הנקודות, אז זה מה שעשינו בנוסח החדש.
“בגדול הוא מדבר על יישובים שנמצאים בתוך שני קילומטר מהגדר ופנימה. הבנצ'מרק של שני קילומטר מגיע בגלל שבפקודת המס זה מופיע ביישובי הצפון מקו גבול.
“ועוד דבר נוסף שהוספנו בנוסח הזה, שלא היה בנוסח הקודם, זאת ההתייחסות הסוציו-אקונומית, כמו שיש בשאר המקומות הפריפריאליים בארץ.
“בסוף המטרה של בית ספר זה להכין את הילדים שיהיו להם כלים להמשך החיים בצורה הכי רחבה שיש; וחינוך פיננסי חייב להיות מאבני היסוד הכי משמעותיים של ילד שיוצא לחיים.
“כשאני רואה את השב״כ מתעסק עם ילדים בני 16 ביהודה ושומרון ששורפים רכבים לערבים, והוא לא מתעסק עם ארגוני פשיעה שכובשים את המדינה, הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.
“הנגב נכבש, הגליל נכבש. הם לא נכבשו על ידי חמאס וחיזבאללה, הם נכבשו על ידי ארגוני פשיעה. כל ילד בישראל מבין את העובדה הזו.
“בסוף המטרה של בית ספר זה להכין את הילדים שיהיו להם כלים להמשך החיים בצורה הכי רחבה שיש; וחינוך פיננסי חייב להיות מאבני היסוד הכי משמעותיים של ילד שיוצא לחיים. כשילד ונער לומדים את זה במערכת החינוך והם יוצאים החוצה הם יודעים להבין מושגים בסיסיים: לקרוא תלוש משכורת או להבין בכלל על מה מדברים איתם, מה זה פנסיה – דברים הכי בסיסיים שלהערכתי, רוב האנשים בגילי לא יודעים אותם, ויש לזה משמעויות אדירות על החיים של כולנו.
“יש בסוף כלים למלחמה, והאסימון הזה היה צריך ליפול אתמול, וזה לא קורה. ונציגים של הייעוץ המשפטי לממשלה, שלא יושבים כאן סביב השולחן, הם כובלים את הידיים של המשטרה.
“כולם יבואו וידעו למי שייכת הארץ הזאת, למי שייך השטח ביהודה ושומרון. לכן אני כל כך שמח שהחוק הזה סוף-סוף עובר בקריאה הראשונה בעזרת השם.
“למה הם באו להילחם? כי הם הבינו בדיוק מה המשמעות של החוק הזה, כי המלחמה היא על הנרטיב של מדינת ישראל, על העבר שמשליך על העתיד.
“אנחנו בעזרת השם, באמצעות החוק הזה, סוף-סוף, אחרי עשרות שנות הזנחה של ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, שאנשים בפשיעה הפקירו, הפקירו את כל הזיקה של עם ישראל לארצו, את המקומות שבהם יכולנו לחפור ולמצוא מטבעות עתיקים, ד"שים מאבותינו, ד"שים מלפני אלפי שנים של עם ישראל שהיה בארץ הזאת, אבל החברים שלך מפחדים, הם רועדים מפחד.
“מתישהו אנחנו נצטרך אולי לחוקק פה חוק או לעשות את זה בצורה מסודרת ולדעת מה ההשלכות כשפיקוד העורף מוציא הנחיות. אם פיקוד העורף מוציא הנחיה X, ההשלכות שלה על המשק הן Y.
“הוועדה קוראת למשרד האוצר לבחון דרכים למתן מענה לאמנים שאינם נכללים במסלולי הפיצויים הרלוונטיים שנקבעו.
“אם שמו להם מתווה ייעודי של 70-60 מיליון שקלים, מתוכו 75% אמור ללכת לעובדים, ככה זה בכל המשק.
“עומר, אני מנסה שנייה להבין ברמה הטכנית, יכול להיות מצב שמוסד מקבל כסף עבור העובדים שלו כשהם בעצם בחל"ת ונמצאים בעצמם במתווה חל"ת?
“לכן אני אומר, העמדה שלי, ואני אומר לך שאני גם דיברתי עם שר האוצר, שוב, אני לא אגיד לך עכשיו את העמדה שלו, כי זה אירוע שצריך להתבשל, ברור לך שהוא לא כזה פשוט, אבל ככלל, כשפיקוד העורף מכריז על הגבלות, צריך להבין את המשמעויות המשקיות שלהן. זה אירוע שאנחנו צריכים לקחת אותו כמדינה איתנו תמיד. ברגע שגם בפיקוד העורף אגב, כשהוא מקבל את ההחלטות, חלק מהשיקולים צריך להיות גם הדברים האלה.
“השאלה, האם יש מצב, וזה אירוע חמור בעיניי אם יש מצב כזה שמגיע מוסד ואומר, אני את הכסף במקום לתת לעובד לוקח למקום אחר ואותו זורק הביתה.
“בסדר, אני לא ראיתי את המבחנים, אבל נשמע לי הזוי שאם במבחן כתוב שהם צריכים לשלם להם 75%, לעובדים, הם יכולים לקחת את הכסף הזה לדברים אחרים.
“מריה, להגיד לעצמאים, אנחנו ניתן לכם הופעות בקיץ, זה לא המענה. אגב, להגיד אין לנו מענה זו גם תשובה.
“הוועדה קוראת למשרד התרבות והספורט לקיים בקרה ופיקוח על השימוש הראוי בכספי מתווה הפיצויים המתקבלים כדי להבטיח כי הכספים יופנו למטרות שלשמן נועדו באופן יעיל ושקוף.
“הוועדה קוראת למשרדי התרבות והספורט והאוצר למצוא את הדרך לתמוך בעולם התרבות ולייצר מנגנון תמיכה קבוע, יציב וארוך טווח שיבטיח את המשך פעילותם של מוסדות התרבות והיוצרים בישראל.
“אנחנו כאן בדיון מהיר לבקשת חברי הכנסת בנושא משבר התרבות בזמן המלחמה. לצערי, אנחנו לא קיימנו את הדיון הזה בזמן המלחמה, אבל מי יודע? המלחמה יכולה להתחדש, ואני מניח שיש גם רלוונטיות.
“אני חייב לומר שבאמת יש כאן פער שעולה בין מה שמשרד התרבות מציג למה שאתם מספרים, פער אדיר, וזה משהו שצריך לבדוק.
“ואני אומר לכם גם, אם יש מקרים שאנשים מרמים או משקרים או פוגעים בעובדים שלהם, תעבירו לנו כוועדה, אנחנו נטפל בזה מול מי שצריך. אם מישהו עובר על החוק, צריך לטפל בו.
“השב"כ עצר בדואית שעמדה על בסיס נבטים וריגלה עבור האיראנים, בדיוק כמו שאמרנו.
“אם אנחנו לא נכבוש את הנגב, הנגב יכבוש אותנו, זה מה שיקרה. אם אנחנו לא נכבוש את האוטונומיה הבדואית, הם יכבשו אותנו.
“אולי זה ייקח זמן, אין מה לעשות, אנחנו צריכים להפעיל את הצבא, זה לא יהיה משטרה, כי המשטרה קורעת את עצמה עם עבודה מצוינת. אבל הצבא צריך להיכנס לשם, להרוס את הכל, הכל להרוס, הואיל וזה יקרה, נהרוס את הכול, זה מה שיהיה.
“הגיע הזמן שנפסיק להסתכל על אוסף בעיות קטנות, כאילו כל הבעיות כולן יצטברו בטעות למקום אחד.
“הם לא מוכנים בתוקף לשתף פעולה במשטרה, זאת הבעיה. ואליד, יש לך הזדמנות, בוא הנה, הוא אמר לך שהם לא מוכנים לשתף פעולה עם המשטרה, אתה נציג החברה בדואית, בוא תקרא לציבור שלך לשתף פעולה עם במשטרה.
“יש שם חברה שלא רק שהם לא מכירים בנו, הם עושים הכל, באמת, החל מגניבות כל דבר שזז, אם זה מים, חשמל, כל דבר שזז בנגב גונבים. כל דבר, בתי הספר, כל כסף שמגיע איכשהו שאמור להיות כסף "לבן" הופך להיות כסף שחור. והדבר הזה חייב לקבל פתרון מוסדי של המדינה שאנחנו צריכים להכיר בזה.
“ומה שקורה עם הדבר הזה שהם מנסים לגנוב כל דבר שזז, אם זה חשמל, אם זה מים, אם זה כבלי תקשורת - -
“ואני עומד פה עכשיו ומתריע בצורה החמורה ביותר: החבורה שגרה ליד בסיס נבטים, עם כמויות הנשק שנמצאים שם, הם יכולים לכבוש לנו את בסיס נבטים, יכולים למנוע מהטייסים להגיע, יכולים למנוע מחיל האוויר לתפקד.
“כשהמשטרה מגיעה לאכוף את החוק, ואליד מגיע לריב עם השוטרים, הוא מגיע לריב עם השוטרים שמגיעים לאכוף את החוק.
“בסופו של דבר, כמות הברחות האמל"ח שמגיעות למדינת ישראל מהשטח הזה; גידולי הסמים, שאגב לא רק לכאן, לפעמים הם מבריחים סמים לירדן ומצרים. מכאן מבריחים לשם את הסמים שמגדלים אצלנו באוטונומיה שהם פתחו לעצמם בנגב.
“- - כל דבר שזז, אם זה בסוף כסף מהמדינה שאמור להגיע לבתי הספר, לוקחים אותו, גונבים אותו, ארגוני פשיעה שמשתלטים על הכסף הזה.
“אני חושב שאין מחלוקת על כך שילדי הצפון ותושבי קו העימות בכלל סבלו יותר משאר כל תושבי מדינת ישראל במלחמה הזו. אני מניח שההשלכות יהיו לשנים קדימה בהיבטים של טראומות ובטח בהיבטי לימודים וזמן יקר שלא חזר.
“הוועדה מביעה דאגה לנוכח אי-חזרתם של תלמידי קריית שמונה למערכת החינוך. אנחנו נצטרך לבחון את זה ומתי הם צפויים לחזור.
“הוועדה קוראת לפיקוד העורף לוודא מיגון מלא ותקני של כלל מוסדות החינוך ביישובי קו העימות בצפון. אנחנו נשמח לקבל סטטוס כתוב.
“הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון ולהרחיב מענים פדגוגיים ורגשיים עבור תלמידים ביישובי הצפון שאינם מוגדרים כיישובי קו עימות.
“הקלות בעינינו היא ברירת המחדל הכי גרועה שיש. עדיף לדחות, לתגבר ולעשות מענים רגשיים כדי להביא אתכם למקום שתהיו הכי טובים שיש. אנחנו צריכים אתכם ואתם העתיד שלכם.
“לא יכול להיות מצב שפרקטיקה ששמורה למחבלים תשמש בחקירות של לוחמים שלנו, בטח על אירוע מבצעי.
“אנחנו רוצים לעזור לך לגשת ואנחנו רוצים להחזיר אותך למסלול של הלימודים כדי שתהיה מסוגל. מה כן יעזור לך כי אתה אומר שהתגבורים מעמיסים עליך יותר מדי אם הבנתי אותך נכון.
“הזכות לפגוש עורך דין היא זכות בסיסית במדינה דמוקרטית ואני קורא מכאן לכל מי שאחראי על החקירה הזאת לאפשר בצורה המהירה ביותר לאותו לוחם מילואים לפגוש עורך דין ולקבל את הזכויות המגיעות לו לפי חוק.